לא קמים מהכיסא   Leave a comment

איתי חורב כותב בניוזגיק על סוף עידן הדיסקים, במאמר שמעלה יתרונות וחסרונות של הפצה דיגיטלית.

אני חושב שזה לא מדוייק לומר שעיקר היתרון הוא למפיצים. אין בכלל השוואה בנוחות הצריכה בין העידן הדיגיטלי לעידן הקופסאות. המרחק בין הקליק על הרכישה לקליק הראשון במשחק מעולם לא היה קצר יותר, והוא עוד יתקצר. יש לי מדף שלם של קופסאות שמעולם לא פתחתי אותן, אבל לצריכה הדיגיטלית יש פוטנציאל להפוך את הבידור למיידי יותר.

לגבי המחיר – כפי שנכתב בתגובות למאמר, יש הנחות גדולות מאוד, ולדעתי הן אינן נובעות מלחץ מהעותקים הפיזיים, אלא מחישוב כלכלי. מכירה של ביושוק 2 ב 5 דולר שהייתה בסטים, למשל, נועדה בבירור לגרום לכמויות של אנשים שלא היו קונים את הכותר במחיר של 20 דולר לקנות אותו,או הולכים לחנות גם אם היו שומעים שהמחיר הוא 5 דולר. במידה מסויימת, זו המקבילה של "להיפטר מהמלאי" שמוזכרת בפוסט של איתי, היות והחברה מבינה שהמשחק מתיישן, ורוצה לעשות בוחטה לפני שהוא נחשב לישן מדי.

השאלת משחקים נמנעת, אבל העידן הדיגיטלי הופך את הנוחות שבהשגת המשחקים לאלטרנטיבה קורצת מאוד. וכיוון שהמגוון הקיים של משחקים נגישים במחירים נמוכים הופך לאינסופי, המשמעות העיקרית של השאלת משחק היא רצון להשיג משחק חדש, אבל אי רצון לשלם מחיר מלא עבורו. אני מאמין שההפצה הדיגיטלית תמצא לכך פתרונות. כבר היום קיימת לכותרים ישנים יותר האופציות של קבוצת רכישה דיגיטלית, או שירותי השאלה מקוונים – ואני מאמין שפתרונות דומים ומדורגים יהיו זמינים עבור משחקים חדשים – שוב, זה שיקול של יצירה וניצול של באז שקיים סביב המשחק שיהפוך דילים כאלה לכלכליים עבור החברות.

החברות כבר מצאו לכך פתרון לנושא גרסאות האספנים – מעבר לשליחה המקבילה בדואר (שתמיד, אני מאמין, יהיה מי שיהיה מעוניין בה – הם פשוט יצטרכו לשלם הרבה יותר), יהיו גם גרסאות עם תוכן נוסף בתשלום. זה קצת "רשע", במיוחד כיוון שכיום חלק ניכר מהתוכן הזה במובהק לא שווה את המחיר (ראו דוגמת השיריון של הסוס), אבל לפחות רעיונית אין פסול בלדרוש יותר כסף ממי שרוצה תוכן נוסף (כל עוד זה לא נותן לו יתרון על שחקנים אחרים במשחקים מרובי משתתפים).

ההשלכה על חנויות מעניינת במיוחד, וכמובן ההשלכה על חנויות וחברות הפצה בארץ. כבר היום קיימות הגבלות על הורדת תוכן דיגיטלי בארץ – במיוחד בקונסולות. The Old Republic אינו ניתן להזמנה מוקדמת דיגיטלית, אבל הסיבה המרכזית לכך היא כנראה רצון לדרג את העומס על שרתי המשחק. התרחיש הפסימי הוא חסימה של תכנים בשירותי ההורדות הגלובאליים על מנת להעביר את הצרכנים לשירותי הורדות מקומיים. התרחיש הזה רע מאוד מבחינת הצרכן הישראלי כיוון ששירותי ההורדות הגלובאליים מספקים שירותים נוספים שלשירותים הישראליים אין יכולת לספק. זו בעיקר שאלה של עד כמה מהר הצריכה הדיגיטלית תייתר הצריכה הפיזית, כיוון שייתור מוחלט של הצריכה הפיזית ייתר את המפיצים בארץ, שזהו תרחיש נוסף. משמעותו של תרחיש כזה, כפי שאיתי ציין, הוא סגירת עסקים ואובדן עבודות.

התרחיש האוטופי והלא סביר הוא הסבה של חברות ההפצה בארץ לחברות המייצרות תוכן מקומי. זו יכולה להיות ההצדקה היחידה לחסימת תכנים מחו"ל, וזו למעשה ההזדמנות האחרונה של החברות הללו לדחוף לצרכן הישראלי תוכן כזה – וזה משהו שמדגדג מאוד ברצון לנכס את הצלחת משחקי המחשב לישראל, גם אם יש סיבה כנראה שדברים כאלה מעולם לא תפסו. עדיין, מותר לחלום על ברי סחרוף ברוק בנד.

מודעות פרסומת

פורסם 22 ביולי 2011 על ידי Shai Greenberg ב-Steam, כללי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s